בינה מלאכותית משפטית מתוארת בדרך כלל לפי מה שהיא מפיקה: סיכום, טיוטה, טבלת סעיפים. תהליך עבודה אג׳נטי מתואר טוב יותר לפי מה שהוא עושה בין הבקשה לתוצאה, כי שם יושב הסיכון. ההערות האלה נכתבות מנקודת מבט של מעבדה, על עבודה משפטית ותאגידית, והן מנקבות שלבים ולא מוצרים.
תהליך עבודה אג׳נטי מקבל מטרה, מפרק אותה לשלבים, מפעיל כלים, בודק את התוצאות ועוצר לאישור אדם. כל שלב נרשם.
מהו תהליך עבודה אג׳נטי
עוזר צ׳אט עונה על שאלה ונעצר. תהליך אג׳נטי מקבל מטרה, מפרק אותה לשלבים, מפעיל כלי בכל שלב, בודק מה חזר ומחליט מה הלאה. יחידת העבודה כבר אינה תשובה. היא ריצה: רצף פעולות שיש לו קלט, בעלים ומצב סיום.
זה הקו שבין AI-assisted ל-AI-native. בעבודה AI-assisted אדם משתמש בכלי, והכלי נשאר מחוץ לתהליך. בעבודה AI-native התהליך עצמו בנוי סביב סוכנים, ואנשים ממוקמים בנקודות מוגדרות בתוכו. ההבחנה נכונה גם למחלקה משפטית בחברה וגם למשרד עורכי דין שעובד עם בינה מלאכותית וסוכנים.
איפה אדם מאשר
תהליך שימושי משרטטים קודם עם נקודות האישור שלו, ורק אחר כך עם הסוכנים. המבחן פשוט: לכל שלב שיוצא מהמערכת, כמו הודעה לצד שכנגד, הגשה, תשלום או שינוי ברשומה שאחרים נשענים עליה, יש אדם בשם שהחלטתו משחררת אותו.
סוכן שמאשר את הפלט של עצמו לא נסקר. סוכן שני שמאשר את הראשון הוא בדיקה, וכדאי שתהיה, אבל הוא אינו חתימה. אנחנו מפרידים בין השלושה גם במילים: בדיקה, סקירה, אישור. רק האחרון שייך לאדם.
מה נרשם
כל ריצה משאירה רשומה שאדם שלא היה שם יכול לקרוא: המטרה כפי שנמסרה, המקורות שנבדקו, כל קריאת כלי, כל תוצאת ביניים, וכל נקודה שבה נשאל אדם ומה ענה. יומן ששומר רק את הטקסט הסופי אינו עונה על השאלה שבודק שואל בפועל: איך המערכת הגיעה אליו.
היומן הוא גם מה שהופך ממשל של בינה מלאכותית, במשרדי עורכי דין ובמחלקות משפטיות תאגידיות, לעניין מעשי. חובות גילוי, פיקוח ושמירה קל יותר לעמוד בהן כשהרשומה קיימת כברירת מחדל מאשר כשמישהו משחזר אותה בדיעבד.
איך תהליכים נכשלים
הכשלים שאנחנו מתכננים מולם רגילים. מקור שלא נקרא מטופל כאילו לא אמר דבר. מסמך מותאם לגורם הלא נכון כי שני שמות קרובים. שלב שהיה צריך לעצור לאישור מדולג כי הריצה הוגדרה עם ברירת מחדל שהתירה זאת. כלי מחזיר תוצאה ריקה והסוכן מדווח הצלחה.
התרופה המקובלת היא להפוך את המצב הלא ידוע לגלוי. ריצה שלא הצליחה לאמת משהו מסתיימת כבלתי מאומתת, עם הסיבה, ולא כתשובה בטוחה. מסך ריק עם הסבר הוא תוצאה טובה יותר ממסך סביר שאין מאחוריו דבר.
קריאה בכללים המקצועיים
בישראל, השאלות המעשיות על בינה מלאכותית משפטית יושבות בין שלושה מקורות: הנחיות לשכת עורכי הדין לגבי שימוש עורכי דין בבינה מלאכותית, כללי הפרטיות ואבטחת המידע החלים על מידע לקוחות, ותנאי החוזה עם הספק שמעבד אותו. ההערה הזאת אינה מפרשת אותם. היא מצביעה על המקום שבו צריך למפות תהליך מול כל אחד מהם, ומשאירה את המסקנה המשפטית לעורך דין.
שאלות ותשובות
- מהו תהליך עבודה אג׳נטי בעבודה משפטית?
- תהליך שבו מערכת בינה מלאכותית מקבלת מטרה, מפרקת אותה לשלבים, מפעילה כלי בכל שלב ובודקת את התוצאות, כשאדם מאשר את השלבים שיוצאים מהמערכת. יחידת העבודה היא ריצה מתועדת ולא תשובה בודדת.
- מה ההבדל בין AI-assisted ל-AI-native?
- בעבודה AI-assisted אנשים משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצד תהליך שלא השתנה. בעבודה AI-native התהליך מתוכנן סביב סוכנים מלכתחילה, ונקודות ההכרעה האנושיות ממוקמות בתוכו.
- איפה חייב אדם לאשר?
- בכל שלב שיוצא מהמערכת או משנה רשומה שאחרים נשענים עליה: הודעה לצד שכנגד, הגשה, תשלום. החלטת אדם משחררת אותו, ואישור של הסוכן עצמו אינו נחשב.
- מה תהליך אג׳נטי צריך לרשום?
- את המטרה כפי שנמסרה, את המקורות שנבדקו, כל קריאת כלי ותוצאה, וכל נקודה שבה נשאל אדם, עם תשובתו. היומן צריך לאפשר למי שלא היה נוכח לראות איך הגיעו לתוצאה.
אותו נושא מצד משרד עורכי דין, בסדרה של המשרד: AI Briefings באתר neemanlaw.com.